"סמוך Management"

הפוסט מוקדש לקולגות שלי המגייסים וגם למועמדים הבכירים שנמצאים אצלי בתהליך...

א ' היא אשת גיוס ותיקה, אולי אחת המוכשרות שאני מכירה בענף, חדה, בעלת זיכרון פינומנלי, יסודית ומקצועית.

היא ניהלה באמצעותנו תהליך גיוס של סמנכ"ל כספים.

אז זהו היגיע הרגע לבחור את ה- מועמד המתאים.

האמת גם אני הייתי בשוק לא זו לא ע' מועמדת ראויה, אשת שיחה ותרבות ששתינו התחברנו אליה גם ברמה האישית.

טוב, ממרום שנותי המעטות בעולם ההשמה, לא נפלתי מהכיסא, איכשהו הרבה פעמים אנחנו בטוחים ששלחנו מועמד ראוי ביותר, מרשים, בינגו!.. אבל זה לא זה...

מי מודיע לה ? אני שואלת סך הכל עברה תהליך של 3 מפגשים וראיונות.

את תכיני אותה ואני יותר מאוחר אוציא לה תגובה רשמית. איכשהוא השיחות של התשובה השלילית מביאות אותי לכדי גמגום.

בודאי עניתי הרי זו אני שצריכה לעשות זאת זה תפקידי כאשת השמה. לתת תשובות למועמדים, שלילות או חיוביות.

הסיפור הזה הביא אותי למחשבות ולתובנות.

למה קשה לנו לתת תשובה שלילית?

זה הרי ברור שבתהליך בחירת מועמד בכיר אין "בחירה מאחד/ת" יש תהליך בו תמיד יש כמה מועמדים/ות.

איפה זה פוגש אותנו לאכזב משהו? להבין שהוא רצה בתפקיד ואנחנו גם רצינו בו אך מה לעשות יש עוד מחליטים שיש להם שיקולים אחרים וכאלה שאנחנו כמגייסים לא תמיד יודעים.

זה נכון !המועמד מאד ראוי אבל יש משהו שנסיונו קצת יותר רלוונטי..

ומהו רלוונטי? בסוף יש מנהלים בכירים בארגונים שהמילה האחרונה היא שלהם , לא תמיד קול המגייסים נשמע (מהסיבות אותן ציינתי למעלה)

בשנותי הרבות כמנהלת עתירת אנשים ועתה כמנהלת תהליכי גיוס, איני מתקשה לתת תשובה שלילית או לא להענות לבקשה או לפטר,

וזאת משום שסיגלתי לי את האמונה הבסיסית והביטחון שמה שנכון לנו קורה לנו.

המסוגלות לבטוח ולהאמין שגם אם לא קיבלתי תפקיד או פרויקט מסוים, ההזדמנות הנכונה לי מחכה לי במקום אחר. היא מאושיות דרכי.(אולי משום כך אני חיה בעולמות ההשמה המאתגרים)

ההבדל בין אנשים מצליחים או כאלה שלא ,הוא ביכולת שלהם לקבל תשובה שלילית ולהמשיך בתהליך החיפוש מתוך אמונה ובטחון שההזדמנות הטובה והנכונה מחכה להם.

תהליך של הרמת ידים שמור רק לאנשים שאינם מצליחנים, ש"מתקרבנים" כתוצאה מנסיבות שאינן תלויות בהם.

אז מה זה אומר על המועמדת שלא התקבלה ? שהיא לא טובה? שהיא לא מקצועית?

בודאי ובודאי שלא!..ההפך הוא הנכון היא התקדמה בתהליך היתה בין המובילות, הרשימה את כל מי שנפגש עימה.

אז למה אנחנו מגמגמים? שאפו למועמדת שהיגיע לגמר. זהו הישג ! והתפקיד ההולם אותה מחכה לה... במקום אחר .

אני בטוחה בה!.

גם צניעות נכנסת לתהליך . לא אנחנו אחראים לכל, אנחנו צריכים להתאמץ להיות חדורים ומפוקסים במטרה, אבל יש דברים שגדולים מאיתנו.

"אנחנו מתכננים ואלוהים צוחק" אמרה אימי ז"ל . באידיש זה נשמע אפילו יותר אותנטי.

בין אם זה אלוהים ובין אם זה כוחות היקום האחרים, כולנו מכירים את זה מפעולות היומיום.

מסכמת את הפוסט ב"לסמוך" ,לסמוך על עצמנו כמגייסים , שעושים את העבודה הנכונה לארגונים שלנו,

לסמוך על עצמנו כמועמדים שההזדמנות הטובה אכן מחכה לנו בסוף ואם זה לא היגיע סימן שעוד לא היגיע סוף התהליך...

תשובה שלילית היא חלק מתהליך שכל מועמד עובר. צריך לזרום איתה ולקבל אותה באהבה , ללמוד ממנה!

מגייסים המתקשים לתת אותה, מוזמנים להתאמן על ה"סמוך"...(או לפנות אלי..)


Featured Posts
Posts Are Coming Soon
Stay tuned...
Recent Posts
Archive
Search By Tags
No tags yet.
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square